פעמים רבות, בשיחות על ספורט, אנשים חצי מתרצים ואומרים "אבל אני לא נהנית מספורט".
אז זהו, לא חייב להנות מהאקט עצמו. אם זה ריצה, חד"כ או כל אימון אחר.
בנינו, רוב האנשים לא נהנים מהאימון עצמו.
הם לא אוהבים להזיע, להתאמץ, להתעייף.. מבחינתם, לדלג ישר לשלב התוצאה!
אז מה בכל זאת עושים כדי "להיכנס לזה"?
בשלב ראשון, תנסו להנות מהתהליך עצמו. מעצם העובדה שהחלטתם להזיז את עצמכם.
לאחר מכן, תחפשו מה בתהליך גורם לכם הנאה. תמצאו מוטיב אחד ותנסו להתחבר אליו, למשל:
את יכולה להינות מעצם זה שהתחייבת לעצמך לצאת להליכה והלכת. הרגשת הצלחה!
מהזמן איכות עם עצמך
מהמוסיקה ששמעת בדרך
מהבגדים והנעלים החדשים שרכשת לטובת העניין
מהלספר על זה
אם מדובר באימון בחד"כ או אימון אישי, אפשר להינות מהתשומת לב של המאמן/ת
אפשר להנות מלסיים את האימון
מההרגשה שנתת הכל
מהתוצאות – וזה לא משנה אם זה שיותר קל בהליכות, שהרמת יותר משקלים או שירדת מידה במכנסים
בשלב השני, הייתי מנסה כל מיני סוגי ספורט, שמשלב עבודה על כח, יציבה ושיווי משקל, קואורדינציה וגמישות.
בשלב השלישי, הייתי דואג ל"נוחות גיאוגרפית". אולי זה יהיה קרוב לבית, בדרך מהעבודה.. העיקר שיהיה לכם נוח להגיע לשם.
אישית, אני הכי מתחבר לאימון הפונקציונאלי.
אימון יחסית קצר ועצים, המשלב את כל מרכיבי הכושר הגופני, עם דגש על כח בדופק גבוה, תוך כדי שילוב של כמה שיותר קבוצות שרירים בכל תרגיל ובמנחים שונים ומגוונים, תוך גיוון אינסופי.
לסיכום, זה לא באמת משנה ממה את נהנית, אבל ברגע שמצאת את זה, תחבקי את זה הכי חזק שאת רק יכולה!
עכשיו, קחו את העיקרון הזה ותדביקו אותו על כל תהליך/יעד/מטרה שיש לכם.
תחפשו מה בו גורם לכם לתחושת סיפוק והנאה. רק חשוב שתהיו רפויים ועם ראש פתוח, כי בד"כ,
זה יהיה ממש לידכם!